<h1>ספר הפרדס — שער שמיני</h1>
<h2>דף מב.</h2>
ותו גרסינן התם בפרק היו בודקין אמר ר' יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאלו מקבל פני השכינה כתיב הכא החודש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. תנא דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש דיין, אמר אביי ומעומד, מאי מברך כדרב יהודה דאמר אשר במאמרו ברא שחקים וכו'. ומנהג פשוט בכל ישראל שרוקדין כנגדה שלשה פעמים, ואומרים ברוך יוצריך ברוך עושיך ברוך קוניך ברוך בוראיך, וסימניך יעקב כך שמעתי בשם רב אחד. ואומרים כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך כך אם ירקדו אויבי כנגדי לא יוכלו להזיקיני ואל יגעו לי, תפול עליהם אימתה ופחד וגו', ואומר סימן טוב יהיה לנו ולכל ישראל אמן.
הרואה הלבנה בחידושה מברך בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וגו'. וראיתי כתוב שאין מברכין על הלבנה בליל שבת לפי שאמרו ז"ל שהמברך עליה כאילו מקבל פני שכינה ושמא הלכה דיש תחומין למעלה מעשרה, והוי כאלו מקבל רבו למעלה מעשרה שהוא חוץ לתחום, וכן כתוב בספר המצוות הקצר והדברים מתמיהין מאד. גרסינן התם במסכת סנהדרין בפרק היו בודקין [מ"א ע"ב] אמר ר' יוחנן עד מתי מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתו, וכמה אמר ר' יעקב אמר רב יהודה עד שבעה, נהרדעי אמרי עד ששה עשר יום, והלכתא כנהרדעי. וגרסינן במסכת סופרים אין מברכין על הלבנה עד שתתבשם אורו, כלומר שצריך שלא יהיה כל כך קטנה אלא יצא ממנו אור כלל. ויש מי שפירש שאין מברכין על הלבנה עד שיעבור ליל מוצאי שבת מלשון בשמים שחייב אדם לברך על הבשמים בליל מוצאי שבת.
ומסתברא לי שאין מברכין ברכת הלבנה אלא בלילה, ואע"פ שנראת ביום כמו בלילה, ונראה לי ראיה מדאמרינן בפרק אלו טרפות אמרה ירח לפני הקב"ה, רבונו של עולם איפשר לשני מלאכים להשתמש בכתר אחד, אמר לה הקב"ה לכי והמעיטי את עצמך, אמרה לפניו רבונו של עולם לפי שאמרתי דבר הגון אמעט את עצמי, אמר לה ולמשול ביום ובלילה, אמרה לו מאי רבותא כשרגא בטהרא, כלומר כנר בצהרים שאינו מאיר כלל, וכיון שאינה מאירה ואין זמנה ביום אינו ראוי לברך עליה אלא בלילה, דגרסינן במסכת ברכות בפרק אלו דברים [נ"א ע"ב] אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, כלומר שהוא ראוי ליהנות בו, ובעי' שיהיה דולק יפה או שיהיה במקום קרוב או שיהיה לילה גמורה, שמע מינה דאין מברכין על הנר אלא בזמן שיהנה ממנה, והוא הדין על הלבנה כמו שכתבתי, כנ"ל.
